russian lang

חוק יחסי-ממון בין בני-זוג , התשל``ג (1973)
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ``ה (1995)
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע``ה-2014*
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ``ב-1962 [תיקון אחרון 12/5/96]
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי``ט – 1959
תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ``ג - 1993
תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ``ד
  [לעמוד הראשי]
מה השפעת הגירושין על הילדים?

ההשפעות על ילדים להורים גרושים הם רבות. השפעות תלויות בתקופת הזמן שעברה מרגע הפרידה של ההורים. טווח ההשפעות הוא נרחב. החל מבעיות גופניות כגון הקאות, עוויתות בפנים, איבוד משקל, כיב קיבה, וכלה בבעיות פסיכולוגית וחברתיות כגון בריחה לדמיון, דיכאון, נדודי שינה, בכי, ולעיתים קרובות גם איבוד עניין בלימודים ובחברים. קיימת גם נטייה להתבודד, נטייה לדימוי עצמי נמוך, קשיים בריכוז, תחושת ריקנות, וגם לעיתים אכילת יתר אובססיבית. לילדים להורים גרושים יש סף התפרצות נמוך והתנהגות בלתי צפויה, הם סובלים ממצבי רוח משתנים ולבנות בגילאי הבגרות המינית יש גם נטייה למתירנות מינית.

שיתוף פעולה בין ההורים במשמורת על הילדים, נתינת תשומת לב והסברים לילדים, הקנית ביטחון לילדים ובעיקר אי-עירובם של הילדים בסכסוך יכולים לצמצם מאוד את ההשפעות ההרסניות. אחת הדרכים למנוע את עירובם של הילדים בסכסוך היא לקצר את הליך הגירושין ולפתור את העניינים הכרוכים בגירושין במהירות ובשיתוף פעולה מלא בין בני הזוג. ``גישור`` מאפשר פתרון יעיל ומהיר של כל הנושאים הכרוכים בגירושין ולמעשה מבטיח את צמצום הנזק שנגרם לילדים כתוצאה מסכסוך ממושך ומכוער.

גירושין הנם משבר קשה להורים ולילדים שכן הם מערערים את המערכת המשפחתית האמורה לספק לילדים את צורכיהם הגופניים והנפשיים, ולהעניק להם תחושת תמיכה, הגנה ובטחון. התגובות האופייניות במהלך השנה הראשונה שאחרי הגירושין, כוללות חוויה של אובדן וצער. נראה כי הילד עובר את שלבים של הכחשה, זאת אומרת ניסיון לדחות את המציאות הקשה או לבטלה, לעיתים מתנהג הילד כאילו איננו מושפע כלל מהגירושין. הכאב, החרדה והאיום מוכחשים ומודחקים. השלב שאחרי זה הוא אשמה כאילו הילד או הילדים אחראים לגירושין בגלל התנהגותם הרעה. לאחר מכן קיים כעס בעיקר על ההורים, כאילו הם נטשו אותו והזניחו אותו. בשל כך ילדים רבים חשים עוינות וכעס כלפי הוריהם. התגובה המאובחנת לאחר מכן היא ייאוש. זאת כאשר הילד מבין את המציאות של הגירושין וזה בא לידי ביטוי ברגשות דיכאון ואבל ואף איבוד תאבון, נדודי שינה, בכי, ולעיתים גם איבוד עניין בלימודים ובחברים. לעיתים קיימת גם נטייה להתבודד. בסופו של דבר מגיע שלב ההשלמה בו הילד מקבל את המציאות החדשה.

תגובות אלו קיימות בכל הגילים, אולם הן משתנות בעוצמתן לפי הגיל. עם עליית הגיל נראה שההתמודדות קלה יותר. ישנם ילדים המגיבים בצורה תוקפנית כביטוי לכעס אשר מתבטאת לעיתים בתגובות גופניות כגון הקאות, עוויתות בפנים, איבוד משקל, עליה במשקל, כיב קיבה ועוד. מטרת התנהגויות אלו הם למשוך תשומת לב של ההורים, או גורמים משמעותיים אחרים, מתוך מחשבה במודע או שלא במודע שהסטת תשומת-לב למצב החמור שהם שרויים תביא אולי להתפשרות ההורים, ויש הסבורים שלילדים אין שליטה על חרדתם וכעסם ותגובתם היא ביטוי לכך שהילדים הנעשים מתווכים בין הוריהם. ילדים המזדהים עם אחד ההורים והופכים לצד במאבק תוך שימוש באמצעים שונים כגון ניתוק קשר עם ההורה, איומים עליו. ילדים הבורחים מן הבית אל קרובים או לרחוב במיוחד בקרב ילדים בתחילת גיל ההתבגרות. לילדים גם קיימת בריחה לדמיון. זאת מתוך רצון להתעלם ולברוח מהעובדות המכאיבות שבהן הילד מעורב ועולם הדמיון משמש כמפלט.

רוב הילדים מביעים פחד, שמא לא יסופקו צורכיהם, מחציתם פוחדים שאביהם ינטוש אותם, ושליש חוששים שמא גם אמם תעזבם. בנוסף קיימים קשיים בשינה וסיוטי לילה... תגובתם לפחדים, יותר ממחצית הילדים מדוכאים בצורה גלויה, ויותר משליש סובלים מסימפטומים של דיכאון קשה כגון: קשיי
שינה, חוסר מנוחה, קשיים בריכוז, תחושת ריקנות, אכילת יתר. בשיחות שנעשו עם ילדים להורים שנמצאים בהליך גירושין, השמיעו הילדים לעיתים אנחות עמוקות ותלונות על מיחושים גופניים מסוגים שונים. תגובות נוספות, כגון תלות מוגברת באחד מההורים או שניהם, וחרדה לשלום ההורים שכיחה במיוחד בגיל צעיר. הנטייה לשקר בנוגע למצב בבית גם היא תגובה שילדים רבים משתמשים בה. סוג של הכחשה.

הישגיהם של ילדים להורים גירושין נמוכים מזה של ילדים למשפחות שלמות, במיוחד בגיל תשע עד אחת עשרה. גם דחייה חברתית בולטת באופן משמעותי אצל ילדים להורים גרושים. לילדים אלו יש גם קשיים בהסתגלות רגשית. אותם ילדים מתפרצים בקלות ונוטים למצבי רוח ותוקפנות. הדימוי העצמי האישי והמשפחתי היו נמוכים באופן מובהק לעומת ילדים אחרים. בנות להורים גרושים נמצאו כבעלות דימוי עצמי נמוך מזה של הבנים. ככל שהילד צעיר בעת גרושי הוריו, כך יהיה הדימוי העצמי נמוך יותר
כשנה אחרי הגירושין אצל רוב הילדים, הכאב והסבל נחלשו, ובמקומם בלטה השלמה. רוב הילדים קיבלו את הגירושין כסופיים, וזאת בניגוד לילדים צעירים בגילאי חמש שש שהמשיכו לדבוק בפנטזיות על איחוד ההורים מחדש.

באשר לתגובות הילדים לטווח הארוך נראה כי לאורך חמש שנים, מחצית מהילדים התפתחו והתמודדו באופן חיובי כאנשים כשירים אכפתיים, ומגלים יכולת התמודדות טובה עם האתגרים העומדים לפניהם. אולם רוב המחצית השניה היו במצב גרוע, הם הגיעו לבגרות כדאגנים, עם הישגים נמוכים, עם הערכה עצמית נמוכה יחסית לכישוריהם האמיתיים. לעיתים ילדים אשר הוערכו כבעלי הסתגלות חיובית זמן קצר לאחר המשבר התמוטטו בתקופת הבגרות המאוחרת כאשר התמודדו עם המטלה של פיתוח יחסים אינטימיים, בעת בחירת בן-זוג.

קיימות בעיות ייחודיות לבנים ולבנות: לבנים היו בעיות עם האם בהקשרים של סמכותיות כלפיהם, ואילו הבנות, ראו בעזיבת האב כשלון אישי שלהן ביחס למין השני. בעיה נוספת הבולטת אצל בנות למשפחה גרושה היא משיכה לפעילות מינית מתירנית כבר בראשית ההתבגרות ובמהלכה, דבר המבטא את הקושי בזהות המינית של הבת.

הגורמים המשפיעים על הסתגלות של ילדים להורים גירושין קשורה במכלול גורמים תרבותיים, חברתיים, משפחתיים ופסיכולוגים. גיל הילד והשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא בזמן הגירושין משפיעים על הסתגלותו, הכישורים הקוגניטיביים והחברתיים המוגבלים של ילד צעיר ותלותו הרבה בהוריו, גוררים תגובה חריפה מזו של ילד מבוגר יותר, נראה שגם למינו של הילד השלכה על הסתגלות הגירושין, מחקרים מצביעים על כך שלגירושין השלכות קשות יותר על בנים מאשר על בנות, הבנות מתגברות על הקשיים תוך שנתיים לאחר הגירושין לעומת בנים הממשיכים להראות סטיות התפתחותיות זמן רב לאחר מכן. גורם נוסף המשפיע במידה רבה מאוד על הסתגלותו של הילד הוא היקף השינויים החלים בסביבתו וטיבם, ככל שחלים פחות שינויים סביבתיים כגון: הילד נשאר לגור במקום מגוריו ובבית ספרו, ומצב הכלכלי לא משתנה, כך סיכויו של הילד להסתגלות טובה יותר מכל הבחינות. מתברר ממחקרים
שלמצב הכלכלי יש השפעה משמעותית על הסתגלות טובה. גורם נוסף וחשוב מאוד בהסתגלותו של הילד במהלך ולאחר הגירושין היא מידת ההמשגה בה תופס הילד את הגירושין, והיא כוללת את תפיסת הרצף המורכב של האירועים הקשורים בגירושין, הסקת מסקנות הנוגעות לסיבות ולרגשות של הוריו, הערכה נכונה של חלקו בהחלטה על הגירושין, ותחושה של שליטה מסוימת בהשלכות של הגירושין על חייו. מידת שיתוף הפעולה בין הוריו לגבי תפקידי הורות ואי מעורבותם של הילדים, וגילויי יחס אהבה משפיע לטובה על הסתגלותו של הילד. ביקורים סדירים של הילד בבית ההורה, שעזב את הבית וגם סידורי לינה קבועים עבור הילד בבית ההורה שעזב את הבית, עוזרים לילד ומהווים עבורו אקלים רגשי המעודד את הילדים לשוחח עם הוריהם בנושאים הקשורים לגירושין. מבחינה תרבותית, ככל שתופעת הגירושין נפוצה יותר, ומקובלת יותר, והסביבה מקבלת את הגירושין כדבר פחות חריג, כך ההתמודדות טובה יותר.
עשר עצות לאישה המתגרשת

עשר עצות לגבר המתגרש

מזונות ילדים, כמה משלמים?

מזונות אישה, כמה משלמים ועד מתי?

מי מקבל את הדירה?

מהו מירוץ הסמכויות?

מה ההסכם שנעשה עם המגשר או המגשרת?

משמורת הילדים וטובת הילד:

בני זוג יקרים

אתם לא לבד! כל זוג שלישי בישראל מתגרש!

מה זה גישור?

למה לא כדאי להיעזר בעורכי דין?

contact