russian lang

חוק יחסי-ממון בין בני-זוג , התשל``ג (1973)
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ``ה (1995)
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע``ה-2014*
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ``ב-1962 [תיקון אחרון 12/5/96]
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי``ט – 1959
תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ``ג - 1993
תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ``ד
  [לעמוד הראשי]
מזונות ילדים, כמה משלמים?

על פי ההלכה, האב חייב במזונות ה``הכרחיים`` של ילדיו, זאת אומרת כל הצרכים ההכרחיים שילד צריך, מזון, בגדים, מדור וכן הלאה. מעבר לצרכים ההכרחיים, גם האב וגם האם חייבים לתת ``צדקה`` לילדיהם- וזאת בלא שים לב להכנסת ההורים, למקום מגורי הילד ועוד.
צרכים הכרחיים:
ובהרחבה, הצרכים ההכרחיים כוללים מזון, הלבשה, הנעלה, מדור, חינוך ובריאות. כיוון שבכל אחד מאלו, ישנן רמות שונות- הרי נקבע בפסיקה שהצרכים ההכרחיים הנם עד לרמת חייו של עני בישראל. סכום זה אינו פחות מ- 1000 ₪ בחודש בדרך כלל כאשר חישוב המדור והחינוך הם בנוסף. הצרכים ההכרחיים אינם כוללים צעצועים, חוגים, בילויים, טיולים, סרטים, שיעורים פרטיים, טלפון סלולארי, מחשב, חיבור לאינטרנט, ועוד.
מהרגע שנוצר החיוב בצרכים ההכרחיים הוא הופך למוחלט, ואינו תלוי ברמת ההכנסה של המשלם. האב יכול להיות עני מרוד ועשיר כקורח ובכל זאת הצרכים ההכרחיים של ילדיו הם זהים.
מזונות מדין צדקה:
צרכי הילדים שאינם מנויים כצרכים הכרחיים, מוטלים גם על האב וגם על האם, וזאת מכוח דין צדקה. ההלכה מחייבת כל אדם שיש לו לתת צדקה, והילדים קודמים לצדקה בפני אחרים. החיוב בצדקה הוא על פי היכולת, והורה חייב במזונות מדין צדקה רק לאחר שסיפק את צרכי עצמו בכדומה לסעיף 3א לחוק המזונות.
החיוב במזונות לפי גיל:
חשוב להדגיש כי החיוב במזונות מדין צדקה הינו לגבי שני ההורים בכל גיל. ההבדלים בין גילים שונים הנם לגבי המזונות ההכרחיים.

מגיל 0 ועד גיל 6:
עד גיל 6, החיוב במזונות ההכרחיים של האב כלפי ילדיו הנו מדין תורה.

מגיל 6 ועד גיל 15:
תקנות הרבנות הראשית לא``י משנת תש``ד, הרחיבו את חיוב האב במזונות ההכרחיים לגבי ילדים שהנם מעל לגיל 6 שנים ולמטה מגיל 15 שנה.

מגיל 15 ועד גיל 18:
בעבור ילדים מעל גיל 15 אין חובת מזונות הכרחיים על הוריהם, והחיוב הנו מדין צדקה בלבד. החיוב ההלכתי במזונות אינו מסתיים בהכרח בגיל 18. החיוב במזונות מדין צדקה הנו לגבי שני ההורים.

מגיל 18 ועד תום השירות הצבאי חובה:
בגיל 18, מפסיקים הילדים להיות קטינים, ותביעת מזונות אינה יכולה להיות מוגשת על ידי האם כאפוטרופסית, אלא מוגשת מטעמם ואז היא משולמת להם ישירות. פסיקה של ביהמ``ש העליון קובעת שגובה המזונות כל עוד הילדים בצבא היא שליש מגובה המזונות הרגילים.

תחולת הגישה ההלכתית:
למעשה הגישה ההלכתית חלה על כל אזרחי ישראל היהודים. החוק במדינת ישראל מחייב את בתי המשפט לענייני משפחה, בתי המשפט המחוזיים, ובית המשפט העליון, לשפוט על פי ההלכה, כל עוד מדובר ביהודים. כמובן שבשטח יש הבדלים בין הגישה ההלכתית לפסיקה בפועל, ברם, זהו הבסיס המשפטי לפיו טוענים. לגבי בני דתות אחרות קיימות לגביהן ערכאות דתיות מתאימות. אם אין ערכאה דתית מתאימה בדרך כלל נידון עניין המזונות בבית המשפט לענייני משפחה על פי המשפט הבינלאומי הפרטי.

לסיכום:

מה קורה בפרקטיקה?
בפרקטיקה המזונות משולמים עד הגיע הילד או הילדה לגיל 18 או עד לסיום בית הספר התיכון (המאוחר מבין שניהם). לאחר מכן, אם הילדים משרתים בצה``ל או שירות לאומי, ממשיכים לשלם עבורם שליש מגובה המזונות עד לסיום השירות הצבאי או השירות הלאומי.
עשר עצות לאישה המתגרשת

עשר עצות לגבר המתגרש

מזונות ילדים, כמה משלמים?

מזונות אישה, כמה משלמים ועד מתי?

מי מקבל את הדירה?

מהו מירוץ הסמכויות?

מה ההסכם שנעשה עם המגשר או המגשרת?

משמורת הילדים וטובת הילד:

בני זוג יקרים

אתם לא לבד! כל זוג שלישי בישראל מתגרש!

מה זה גישור?

למה לא כדאי להיעזר בעורכי דין?

contact