אחד הדברים המצערים המתרחשים כאשר בני זוג נפרדים, הוא הניסיון לגייס את הילדים, כל אחד לצד שלו במטרה להשיג מטרות בהליך הגישור. תופעות מסוג זה גם מקבלות את השמות “הסתה” ו”ניכור”. אולם הכותרת לא משנה, מדובר ברעה חולה.
הרעיון מאחורי אותו “גיוס” של ילדים במסגרת מלחמת הגירושין משרת שתי מטרות: האחת הוא סוג של “איום” על בן הזוג השני. אם הוא לא יסכים לתנאים שמציעים לו, הילדים שלו יהיו נגדו והוא למעשה יאבד את הקשר שלו עם הילדים. המטרה השנייה היא פשוט “מכירת הילדים” להורה השני תמורת כסף.
סחטנות רגשית
למעשה מדובר בסוג של “סחטנות רגשית” שמטרתה להשיג הישגים במסגרת הגישור, הישגים שהם כלכליים. על עורכי הדין שמגבים או מעודדים הורים, לעשות זאת, להתבייש במעשיהם. אין הם מביאים כבוד או יוקרה למקצוע. גם איני מאמין שאותם לקוחות שהם מייצגים באמת מעריכים זאת בסתר לבם. אני אומר זאת לא רק כמגשר אלא כעורך דין, אשר שנים בתחום האירו את עיניו בנוגע לדבר אחד או שניים.
באופן שתמיד חוזר ומתמיה אותי, הסחטנות הזו, פעמים רבות מצליחה. אני כמגשר נזהר שלא להתערב כשהדברים הללו מתרחשים שכן אז אני נוקט בעמדה לטובת אחד הצדדים. אני תמיד זוכר לשים את האידיאליים שלי בצד, וכך אני ממליץ בחום לכל מגשר, שכן אם הגישור יתפוצץ גורלם של אותם ילדים יהיה גרוע שבעתיים.
יחד עם זאת אני תמיד דורש מבני הזוג באופן כללי, תוך זהירות שלא להתעמת עם מי מבני הזוג שמנצל זאת, שלא לערב את הילדים בהליך הגירושין, לא בחלק הטוב ולא בחלק הרע.
אל תחכו שיגיע הפיצוץ, התקשרו עכשיו
הדרך הנכונה להתגרש
דרך נכונה “להאיר” את עינייהם של בני הזוג, היא לספר למתגשרים המתגרשים שעליהם לשלוט בעצמם, אפילו אם קשה להם, ולהבין את נטיית ההורים בזמן הליך הגירושים להתחשבן עם בן הזוג השני באמצעות הילדים. על המתגשרים לעצור את הנטייה ההרסנית, פריקה של תסכולים, מצבי זעם ודיכאון, על הילדים שלהם. הם לא אשמים בגירושים.
אפילו שמדובר במטענים רגשיים שנובעים מעצם הליך הגירושין, אסור להורה לפרוק את האנרגיות השליליות הללו על הילדים שכן לילדים אין את היכולת הנפשית ובטח שלא הקוגניטיבית להכיל את הדברים, לכן הנזק הוא אדיר.
בצער רב, לעיתים מגלים כי גם לילדים עצמם יש אינטרסים עצמאיים משלהם כשהם מזהים את המצב העגום של הורה אשר נמנע ממנו הקשר והוא צמא לקשר עמם, בדרך כלל בגילאים יותר מתקדמים, כגון גילאי העשרה.
בגילאי העשרה אותם ילדים, בגיבוי מלא של ההורה המסית, סוחטים בעצמם ובאופן ישיר את ההורה האחר. כך נוצרים עם אותו הורה יחסים של “תשלום” בעבור המפגשים וקשר הורי.
עניין זה בעצם מפרק את יחסי ההורות האמתיים של אהבה ואכפתיות ובונה במקומם יחסים של מסחר.
ספרות בנושא
ד”ר סוזן זיידל סוקרת בהרחבה בספרה “להתגרש ולהישאר חברים” את הבעיות השכיחות של ילדים בגיל ההתבגרות אשר הוריהם מתגרשים. אפילו שספר זה יצא לאור בשנת 2004, עדיין מומלץ בחום לקרוא את הספר.
השפעת גירושין על הילדים
כידוע השלכות הגירושין כשמדובר בילדים מתבגרים כוללות לעיתים בעיות משמעת קשות, עיסוק מוגבר בפעילות אסורה, אפילו פלילית, שתיית אלכוהול, שימוש בסמים קלים, מעשי ונדליזם, שייתכן ונובעת מהצורך לפרוק תסכולים של הילדים המתבגרים בעצמם או בניסיון לקבל תשומת לב.
תפקידו של הליך הגישור
אחד התפקידים החשובים של הליך הגישור ושל מגשר טוב שמנהל את ההליך, הוא לנטרל, ככל שניתן בשלב מוקדם, את הפרמטר של הילדים ולהוציא אותו מתוך “ארסנל הכלים” שמשרתים את המאבק בין בני הזוג.
קצת סטטיסטיקה
הסטטיסטיקה מדגימה שילדים להורים גרושים נוהגים להתגרש בעצמם הרבה יותר, ובאופן משמעותי, כשלושים אחוזים יותר. לא חבל? הרגישו בנוח להכריז באוזני המתגשרים: “כשאתם מתגרשים רע בעצמכם ייתכן ואתם באותה הזדמנות גוזרים גם על הילדים שלכם והנכדים שלכם גורל דומה! בבקשה זכרו שאתם מהווים מודל חי לניהול חיים וזוגיות בעבור הילדים שלכם. מודל לזוגיות כמו גם מודל לפרידה. אם תהיו מודל טוב לזוגיות ולפרידה, זאת תהיה המורשת שלכם לילדיכם.”
נוכח המציאות שאני נתקלתי בה, כשיש הורה מנכר, נותר מעט מאוד לעשות. לכן, כל שנותר הוא פשוט להתחנן בפני אותם הורים מסיתים ומנכרים למען ירחמו על הילדים שלהם, שאינם אשמים בבחירות הזוגיות של הוריהם, וכעת הם אלו שצריכים להתמודד איתן, ולא ילדיהם.
לכל שאלה או קביעת פגישת היכרות מוזמנים לפנות אליי 052-4499399
כתבתי ספר שכולו מקודש לנושא הגישור במשפחה – גישור במשפחה
