◀︎  זוגות רבים ניצלו את תקופת הקורונה כדי לקדם את הליך הפרידה שהם כבר חשבו עליו קודם. מה איתך ?

מזונות הילדים

מזונות הילדים הוא ה”גחל הלוהט” של הגישור. מאחר ותשלום המזונות נמשך שנים ארוכות, בדרך כלל עד גיל 18 ו/או סיום בית הספר התיכון, המאוחר משניהם. אם הילד או הילדה יוצאים לשירות לאומי או מתגייסים לשירות צבאי, ישולם תשלום מזונות נוסף, מוקטן, מיום ההצטרפות לשירות הלאומי או הגיוס לצה”ל, ועד לסיומו. 

תשלום המזונות בזמן השירות הצבאי הוא קטן יחסית בשל העובדה שהצבא מממן ארוחות, ביגוד, רפואה, כולל רפואת שיניים, חינוך, נסיעות, ואפילו משכורת קטנה.

אולם בזמן השירות הלאומי או הצבאי, הילד, שהוא כבר בגיר, ממשיך להתגורר בבית ההורה, ועדיין מחזיקים בעבורו חדר, מיטה, מכבסים בעבורו, הוא אוכל בבית את האוכל הביתי שהוא מועדף בדרך כלל ועוד.

מזונות ילדים בכפוף לשני תנאים מצטברים

מתוך כך, בתי המשפט לדורותיהם הכירו בצורך להשתתף בהוצאות של אותו ילד בגיר בגובה של שליש מהתשלום שהיה משולם בעבורו עת היה קטין. התנאים:

א. מגורים בבית ההורה. ב. שירות לאומי ו/או צבאי.

חיים פאשי לוין מחייך עם טלפון

אל תחכו שיגיע הפיצוץ, התקשרו עכשיו


כלומר אם הילד משרת בצה”ל אולם עבר להתגורר עם חברתו בתל אביב, אין כל מקום לשלם בעבורו מזונות לידי האם. גם אם הילד סיים את השירות מוקדם מסיבות שונות, תשלום המזונות בעבורו מופסק. 

פסיקת המזונות עד יום 19.7.2017 ולאחריו. [בעקבות בע”ם  1709/15 ו- 919/15]

ניתן בגסות לחלק את פסיקת המזונות לשני חלקים. פסיקת המזונות שהייתה נהוגה לפני יום כ”ה בתמוז התשע”ז (‏19.7.2017). שדן בבע”ם  1709/15 ובבע”ם 919/15, וזאת שלאחריו. 

את פסק הדין המלא של בית המשפט העליון ניתן כאן

במסגרת הגישור מומלץ לעמול על סקירה של הפסיקה הרלוונטית באוזני בני הזוג: זאת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבע”ם 919/15. לא צריך להיות עורך דין מפולפל לדיני משפחה כדי להסביר את פסק הדין שכן את ההסברים לעניין פסיקת המזונות של בית המשפט העליון ניתן לבסס על מאמר של יואב מזא”ה  אשר עשה עבודה מקסימה, זיקק ופישט את פסק הדין של בית המשפט העליון לנוסחא אחת פשוטה. אולם, יש להסביר לבני הזוג כי פסק הדין דן בעיקר במזונות של ילדים מעל גיל 6 ולכן אין הוא מספק פתרון למספר בעיות רציניות. 

לגבי המזונות כפי שהיה נהוג לפסוק לפני יום 19/7/17 אשר אני קורא להם “המזונות הקלאסיים” יש להציגם לבני הזוג בצורה מפורטת לא פחות, מיד לאחר מכן. 

נוסחת תשלום המזונות לאחר יום  19/7/17 לפי המאמר של יואב מאז”ה

לעיון במאמר המלא לחץ כאן

כדי לספק לבני הזוג או למגשר, כלים בסיסיים שעמם יהיה ניתן לגשת לשאלת מזונות הילדים, יש להציג בפני בני הזוג את הפסיקה הרלוונטית כמו גם את הנוסחה המתאימה מהמאמר של יואב מאז”ה:

בעמוד 16 למאמר של מאז”ה, אשר מומלץ לתת לבני הזוג העתק ממנו, רואים את הנוסחה לחישוב מזונות. מטרת הנוסחה היא להסדיר כאמור את מזונות הילדים לאחר גיל 6: 

לתשומת לבכם, למרות אנשים רבים, ביניהם עורכי דין לדיני משפחה, נוטים להתייחס להחלטה של בית המשפט העליון באופן כזה שהיא מתייחסת רק למקרים שבהם ההכנסה שווה וזמני השהות בין הילדים שווים, שהרי הנוסחה הזאת מדגימה את הגמישות של התשלום. 

אולם מה קורה אם אין זמני שהות שווים של הילדים אצל ההורים?

לדוגמה: כאשר לזוג יש שני ילדים אשר שוהים עם האם יותר, האם מוציאה על הילדים כשהם עמה 2,500 שקלים בחודש, והאב מוציא על הילדים כשהם עמו 1,500 שקלים בחודש.כלומר סך הכל ההוצאות על הילדים הם 4,000 שקלים בחודש. למרות שאנו עוסקים בגישור המסוים הזה בשני ילדים, חשוב לדעת שאין זה משנה כמה ילדים יש לבני הזוג מבחינת הפרמטרים שמציבים במשוואה.

נניח כי האב מרוויח 14,000 שקלים נטו [הורה א’] בחודש, והאם מרוויחה 6,000 שקלים נטו [הורה ב’] בחודש. ההוצאות של הורה ב’ על הילדים.

אם נציב את המספרים במשוואה בחלק הראשון: 

נחשב את המשוואה, הכנסת הורה א’ היא 14,000 שקלים. הכנסת שני ההורים יחד 20,000 שקלים. אם נחלק את הכנסת הורה א’ בהכנסת שני ההורים יחד נקבל 70%.

כעת נכפיל את התוצאה בהוצאות הילדים בשני הבתים יחד, כלומר ב- 4,000 שקלים.

התוצאה תהיה 70%X4,000 שהם 2,800 שקלים. נחסר מתוך המספר הזה את החלק הבא במשוואה, כאמור הוצאות הילדים בבית א’ [בית האב]  שהם 1,500 שקלים.

חיים פאשי לוין מחייך עם טלפון

אל תחכו שיגיע הפיצוץ, התקשרו עכשיו


התוצאה היא 1,300 ₪. [החישוב הוא 2,800-1,500]

כלומר האב צריך לשלם לאם 1,300 שקלים בכל חודש. 

כתוצאה מכך, מהי המציאות שאיתה צריך כל אחד מההורים להתמודד?

האם משתכרת 6,000 שקלים נטו בחודש. היא תקבל בנוסף 1,300 שקלים נטו, כך שהיא תתחיל עם החודש עם 7,300 שקלים.

האב משתכר 14,000 שקלים בחודש ומשלם 1,300 שקלים, כלומר הוא מתחיל את החודש עם 12,700 שקלים.

מעבר לכך כל ההוצאות האחרות בעבור צהרון, קייטנות, חוגים, הוצאות בריאות חריגות, פסיכולוגים ככל שיהיה, ישולמו על ידי האב באופן כזה שהוא יישא ב- 70% מגובה ההוצאה והאישה רק ב- 30% מגובה ההוצאה.

כלומר אם יש הוצאה על צהרונים או הוצאות אחרות, בגובה של 2,000 שקלים בחודש, האב ישלם 1,400 שקלים, והאם תשלם 600 שקלים.

אם נכניס לסל ההוצאות של ההורים את אותן הוצאות נוספות שמשולמות באופן לא שוויוני, נגלה שהאב שבתחילת החודש היו בכיסו 12,700 שקלים כעת נותר עם 11,300 שקלים. האישה נותרת עם 6,700 שקלים. 

חשוב לציין בדוגמא הזו כי ההוצאות השוטפות על הילדים, הם נגזרת של זמני השהות של הילדים אצל מי מההורים. 

לפי התוצאה הזו, עדיין האב נשאר עם 4,600 שקלים יותר מאשר האם. סכום משמעותי ביותר. האם לכך התכוון פסק הדין של בית המשפט העליון? קשה לדעת. 

תפקידו הגישור, ושל מגשר טוב הוא לדעת להתייחס לסכום זה שכן המשוואה אינה מתאימה לכל מצב ולכל זוג. 

לתשומת לבכם,אם האישה תתעקש על מזונות ילדים כפי שהיה נהוג לפני פסק הדין של העליון, היא יכולה לקבל יחד עם המדור סכום של כ- 5,000 שקלים בחודש.

במקרה זה, נקודת הפתיחה תהיה שלאישה יהיו בנוסף למשכורתה נטו שהיא 6,000 שקלים עוד 5,000 שקלים בכל חודש והיא תתחיל את החודש עם הכנסה של 11,000 שקלים. 

הגבר מצדו, עם משכורת של 14,000 שקלים, יתחיל את החודש עם הכנסה של 9,000 שקלים. 

אולם בסיטואציה זו הבעל יכול שלא להלין את הילדים אצלו כלל, לחסוך רבות בהוצאות המדור וכן אז מלוא הוצאות הילדים, שסיכמנו כי הם 4,000 שקלים, יהיו על כתפי האם בלבד. כלומר שוב נקלענו לנקודה של חוסר איזון.

אני מדגיש נקודה זו כדי להבהיר שאין “יש מאין” ובסופו של דבר אחזקת הילדים עולה כסף אין זה משנה איך מסובבים את זה.

לכאורה מצבה של האם שמתחילה את החודש עם 11,000 שקלים, טוב יותר, אולם אם בוחנים את מאזן ההוצאות, הדברים אינם כאלו פשוטים.

מזונות הילדים

שלושה חלקים בחישוב ה”מזונות הקלאסיים”

חלק א’ – מזונות הכרחיים

המזונות ההכרחיים כוללים בתוכם את ההוצאות הבסיסיות – מזון, ביגוד, הנעלה, קופ”ח, ויש הטוענים שהם גם כוללים את הוצאות אחזקת הבית כגון גז, מים, חשמל, ועד-בית, ארנונה וכיו”ב. המזונות הללו קבועים מפני שהם נדרשים באופן יציב לכל אורך חיי הילד עד גיל 18 או סיום בית הספר התיכון. אם הילד או הילדה משרתים שירות צבאי ו/או לאומי חובה, אזי  ישולמו מזונות מופחתים, בדרך כלל שליש, מיום הגיוס ועד ליום השחרור.

חלק ב’ – חינוך:

1. החינוך עד גיל 3 הוא מרכיב נפרד היות והוא טומן בחובו עלות שמשתנה לאורך חיי הילד. לדוגמה גנים, החינוך יקר מאד עד גיל 3, מאחר והוא פרטי.מעגל גיל 3 – קיים חוק חינוך חינם אך עדיין יש מועדונית\צהרון.

2. בכיתה א’ הוצאות החינוך יורדות עוד למרות שעדיין ישנן הוצאות שאח”כ נעלמות. עד סוף כתה ג’ ע”פ הפסיקה, יש חובה להשתתף בצהרון כחלק מהוצאות החינוך. מכיתה ג’ ועד כיתה י”ב, הישורת האחרונה, שנמשכת כמעט ללא שינוי במשך תשע שנים, כאשר התשלומים הנדרשים הם דיי קבועים וכוללים שכר לימוד בערך של כ- 700 שקלים, ספרים בערך של כ- 800 שקל, טיולים בבית הספר כ-350 שקלים (על מורים פרטיים – נדבר בהמשך), ועד כתה 400 שקל לערך, תלוי בבית הספר, תלבושת אחידה כ-250 שקלים, הסעות בי”ס אם יש. בכל ההוצאות הללו ביהמ”ש מחייב אין בני הזוג להשתתף. ישנם עוד מרכיבים בהסכמה – חוגים, מורים פרטיים, תחביבים, לפעמים שיעורי נהיגה וכל דבר אחר שבני הזוג חושבים שהוא חינוך. כל אלו רק בהסכמה ובדר”כ ההורים יתחלקו בתשלום חצי-חצי. גם במה שקבוע לפי בימ”ש ההוצאות נחלקות חצי-חצי ובדר”כ מסתכמות בכמאה שקלים להורה לחודש. המרכיב העיקרי שמיקר את המזונות הוא החינוך הפרטי.

3. חינוך מיוחד וקופ”ח נחשבים הוצאות חריגות. הפסיקה קובעת כי ברגע שיש הוצאה  חריגה בעניין חינוך או בריאות היא תושת על ההורים באופן שווה. לדוגמה: כל בטיפול שאינו מכוסה ע”י קופ”ח כגון גשר לשיניים, הנחשב לטיפטל קוסמטי, הפסיקה קובעת כי לא ניתן לחייב הורה לממן טיפול קוסמטי אלא אם כן הדבר נעשה בהסכמה או המלצה של רופא מטפל, שקבע שיישור השיניים אינו טיפול קוסמטי (אחרת לא נחשב חריגה). רק הוצאה רפואית מחויבת המציאות תושת על שני הצדדים בחצאים ולכן הוצאה בעבור רכישת משקפיים מחייבת את שני ההורים. לגבי חינוך – החריגות הן כתוצאה מהוראה מיוחדת (שניתנה על פי רוב ע”י ביה”ס) דיסלקציה, בעיות בהתפתחות השפה, ליקויי למידה, עזרה מיוחדת בחינוך, אבחונים שונים, מחויבים להיכנס לכל הסכם והתחלק חצי-חצי בין שני ההורים.

חלק ג’ – מדור

המילה מדור נגזרת מהמילה “דירה” או “לדור”. מדובר בחלק ממזונות הילדים שמשולמים ע”י האב ומיועדים לעזור במימון הוצאות המגורים המיוחסות לילדים. במשך שנים נושא זה היה פרוץ, עד שביהמ”ש קבע כי על האב להשתתף בכ30% מעלות המדור, כאשר יש ילד אחד המתגורר עם האם. כאשר שני ילדים מתגוררים עם האם אחוז ההשתתפות עולה ל40%. מדוע עוד ילד “זוכה” לקבל השתתפות רק של 10%? מכיוון שהמדור כולל סלון, מטבח שירותים ולכן בעבור הילד השני אין צורך במימון של עוד סלון, עוד מטבח, עוד שירותים וכן הלאה.

נשאלת השאלה –  30% ממה? מאיזו דירה אנו מחשבים את אותם 30%? בביהמ”ש בודקים את הבית לפני הפרידה. כמה גדול היה הבית וכמה נפשות התגוררו בו ומנסים לעצב מדור “מופחת” אשר יבטיח חדר מתאים לילד או לילדים, ללא צורך בחדרים מיותרים.

בית המשפט מתייחס גם לאיכויות אחרות של מדור כגון השכונה שבה היה המדור הקודם. אם היה מדובר בדירה שהייתה ממוקמת בשכונת יוקרה עם חניה ומעלית, אזי חיוב ההשתתפות במדור יהיה בהתאם. בית המפשט לא ידרוש ממשפחה שגרה בדירת 4 חדרים בשכונה מפוארת לדירה קטנה יותר בדירה בת 3 חדרים בשכונת עוני. כלומר, הכל יעשה בפרופורציות ותוך התייחסות למצב הקודם.

עובדה מעניינת בנושא חיובי ברכיב המדור, היא שאת רכיב המדור ניתן להוון, זאת אומרת לחשב מה תהא עלות המדור עד שהילד יגיע לגיל 18, ולשלם את הכסף בזמן אישור ההסכם בתשלום גדול אחד. הדבר בדרך כלל מאפשר לאישה לקנות דירה בתנאים טובים יותר ולשלם תשלומי המשכנתא קטנים יותר. מאחר והדירה נשארת אצל האישה גם כשהילדים גדלים ועוזבים את הבית, בדרך כלל אופציה זו מועדפת על נשים.

יש לציין כי ה”מזונות הקלאסיים”, כפי שאני קורא להם, מביאים בחשבון שהילדים נמצאים אצל האישה רוב רובו של הזמן והאב מתראה עם הילדים מפעם לפעם, בלי לינה או עם מספר לינות מועט, בדרך כלל בכל סופשבוע שני. בסיטואציה של ה”מזונות הקלאסיים” האב יכול להחזיק מדור שלא יכלול חדרים עבור הילדים, כלומר מדור זול משמעותית, ולמצוא פתרונות לינה שונים כמו לינה במיטה מאולתרת בסלון כאשר הילדים ישנים עמו פעם בשבועיים, אם בכלל.

אולם, כיום, אבות מבקשים להיות מעורבים הרבה יותר בגידול הילדים, ואימהות מתפרנסות טוב יותר מאשר בעבר. כיום הציבור מקבל טוב יותר את אותם הורים שבחרו בהורות משותפת, ואף רואים בכך אות כבוד לפירוק מוצלח של זוגיות.

הדבר בתורו מוביל לשינוי המבנה ה”קלאסי” של הגירושין כפי שהיה מוכר שנים ארוכות ממבנה בו האישה הייתה עם הילדים והאב היה משלם את מזונותיהם, למבנה שוויוני יותר שבו נטל גידול הילדים, כמו גם נטל הפרנסה של משק הבית, היא על שני בני הזוג גם יחד.

על המגשר להציג בפני בני הזוג את שני הפורמטים, הן זה של בית המשפט העליון, והן את הפורמט הקלאסי, ולתת כך לבני הזוג מנעד גדול יותר של אפשרויות.

ללא ספק בעצם הצגת המנעד, קיימת הטיה מובהקת לעבר המבנה הקלאסי, שכן אחרת זה לא היה מוצג כלל, אבל כפי שאני מבהיר, תפקיד המגשר הוא לא לשנות את המציאות אלא להציג אותה כפי שהיא, לקבל אותה כפי שהיא, ולתת לבני הזוג למצוא לבדם את עמק השווה.

לכל שאלה או קביעת פגישת היכרות מוזמנים לפנות אליי 052-4499399

רוצים לדעת עוד ?
מוזמנים לרכוש את הספר שלי ״גישור במשפחה״

חיים פאשי לוין

חיים פאשי לוין

מגשר מוסמך, עו״ד לענייני משפחה, מחבר ספר ״גישור במשפחה״. מגשר בין בני זוג כבר שני עשורים. למד משפטים באוניברסיטת תל אביב וכן למד שני תארים ראשונים נוספים בניהול ובקולנוע.

חלוקת רכוש בגירושין
מאמרים

חלוקת רכוש בגירושין

הנושא המרכזי שעומד על השולחן הוא כסף.  בני הזוג רבים על הכסף הזה בין אם הוא כסף מזומן, חובות, זכויות במקום העבודה, מיטלטלין וכדומה כאשר

קרא עוד »
עצות למתגרשת
מאמרים

עשר עצות למתגרשת

אל תתפתו לקבל עצות למתגרשת מאנשים שאינם מבינים בנושא. בשביל זה כתבתי את המאמר כדי שתוכלי לקבל עצות נכונות מאיש מקצוע עצה מקדמית: קראי גם

קרא עוד »
מזונות הילדים
מאמרים

מזונות הילדים

מזונות הילדים הוא ה”גחל הלוהט” של הגישור. מאחר ותשלום המזונות נמשך שנים ארוכות, בדרך כלל עד גיל 18 ו/או סיום בית הספר התיכון, המאוחר משניהם.

קרא עוד »